בשחרור עשן טבעי העשן החם עולה ויוצא מהמבנה דרך פתחים בחלקו העליון – רפפות קבועות או חלונות עם פתיחה אוטומטית. השיטה מתאימה בעיקר לאולמות, מחסנים ומבנים עם תקרה גבוהה, שבהם אפשר לפתוח פתחים בגג או בחלק העליון של הקירות.

בשחרור עשן מאולץ העשן נשאב החוצה באמצעות מפוחים ייעודיים. זו השיטה הנפוצה בחניונים תת-קרקעיים, בבניינים רבי קומות ובחללים שאין בהם אפשרות לפתחים טבעיים.

מפוחי שחרור עשן חייבים לעמוד בטמפרטורות גבוהות לאורך זמן:

• עמידות של 250 מעלות – כאשר במבנה קיימת מערכת מתזים (ספרינקלרים).
• עמידות של 400 מעלות – כאשר אין במבנה מערכת מתזים.

למערכת אוטומטית נדרש לחבר גנרטור חירום, כדי שהמפוחים ימשיכו לפעול גם בזמן הפסקת חשמל.

בחירת המפוח נעשית לפי סוג המבנה, נפח החלל ותוואי התעלות:

• מפוח צירי – מותקן בתוך תעלה או בקיר ומסיע כמויות אוויר גדולות. כשנדרש להנמיך רעש, מתקינים לצידו משתיק קול.
• מפוח צמוד תקרה (מפוח דחיפה) – נפוץ בחניונים. המפוחים דוחפים את העשן לאורך החניון אל נקודת היציאה, בלי צורך ברשת תעלות ארוכה.
• מפוח עם רשת תעלות – העשן נשאב דרך תעלות אל מפוח מרכזי ומשם החוצה.

לצד המפוחים, המערכת כוללת לוח פיקוד ושליטה שמפעיל אותם אוטומטית לפי מערכת גילוי האש, ומאפשר לכבאים להפעיל ולעצור אותם ידנית. בכניסה למבנה מוצבת מפה סינופטית לשחרור עשן שמראה לכבאים את אזורי המערכת.

פינוי עשן באמצעות מפוחי דחיפה – מפוחים צמודי תקרה דוחפים את העשן לכיוון פתחי היציאה.

פינוי עשן באמצעות תעלות – העשן נשאב דרך רשת תעלות אל מפוח מרכזי.

במקומות שבהם מותקנים מפוחים ציריים ונדרש להנמיך את רעש המפוחים, מתקינים משתיקי קול. המשתיק בנוי מחומר בידוד בולע רעש, שמותקן בין מעטפת פח חיצונית למעטפת פח פנימית מחוררת. החורים מאפשרים מגע בין חומר הבידוד לאוויר שעובר בתוך המשתיק.

קיימים שני סוגים של משתיקים:

• משתיקים ללא ליבה.
• משתיקים עם ליבה – הליבה משפרת את הנחתת הרעש.

גם לאורך המשתיק יש השפעה: ככל שהמשתיק ארוך יותר, הנחתת הרעש גדולה יותר. המשתיקים מגיעים בשלושה אורכים סטנדרטיים:

• 1D – אורך המשתיק שווה לקוטר המפוח.
• 1.5D – אורך המשתיק שווה לפעם וחצי קוטר המפוח.
• 2D – אורך המשתיק שווה לפעמיים קוטר המפוח.

בשחרור עשן נדרשות בדרך כלל 6 עד 8 החלפות אוויר בשעה. החישוב הבסיסי:

1. מודדים את החלל. לדוגמה, אולם ייצור באורך 20 מטר, ברוחב 25 מטר ובגובה 9 מטר.
2. מחשבים את הנפח: 20 × 25 × 9 = 4,500 מ"ק.
3. מכפילים במספר החלפות האוויר הנדרש, במקרה זה 8: 4,500 × 8 = 36,000 מקל"ש (מטר קוב לשעה).

כלומר, המפוח צריך להסיע 36,000 מטר קוב אוויר בשעה. זה חישוב ראשוני בלבד – התכנון הסופי נעשה על ידי מהנדס ולוקח בחשבון גם את תוואי התעלות, אוויר ההשלמה ודרישות הכבאות.

החלפות אוויר נדרשות במקומות שונים

1. תכנון – לפני ההתקנה מהנדס החברה מבצע תכנון הנדסי של המערכת. בסיום התכנון הוא עובר לייצור – גם של התעלות וגם של המפוחים, בהתאם לחישוב.

2. התקנה – לאחר שכל הרכיבים מוכנים, צוות ההתקנה שלנו מגיע לאתר ומתקין את המערכת.

3. בדיקה ומסירה – בסיום ההתקנה מהנדס החברה בודק את המערכת. בסיום הבדיקה הלקוח מקבל אישור על תקינות המערכת.

ת"י 1001 הוא התקן הישראלי למערכות לשליטה בעשן ובחום. התכנון וההתקנה שלנו נעשים לפי חלקי התקן הרלוונטיים לכל מבנה:

• ת"י 1001 חלק 1
• ת"י 1001 חלק 2
• ת"י 1001 חלק 2.2
• ת"י 1001 חלק 2.3
• ת"י 1001 חלק 2.4
• ת"י 1001 חלק 3
• ת"י 1001 חלק 4