מספר האופניים והקורקינטים החשמליים, הרכבים החשמליים ומערכות אגירת האנרגיה (BESS) שמחוברים לסוללות ליתיום גדל בישראל בקצב מהיר בשנים האחרונות - ויחד איתו גדל גם מספר האירועים שבהם סוללה כזו נכנסת ל"בריחה תרמית" (Thermal Runaway) ותופסת אש. מדובר בסוג שריפה שונה מהותית משריפה "רגילה", עם השלכות ישירות על האופן שבו בונים, מגנים ומצוידים מבנה מגורים, חניון או עסק.
למה שריפת סוללת ליתיום שונה משריפה רגילה
שריפה רגילה דורשת שלושה מרכיבים חיצוניים - דלק, חמצן וחום - וכיבוי אש קלאסי עובד על ידי הסרת אחד מהם. שריפת סוללת ליתיום שונה: התא הפנימי של הסוללה, ברגע שנכנס לבריחה תרמית (בעקבות נזק פיזי, טעינת יתר, תקלת ייצור או קצר פנימי), מייצר מבפנים את החום, הדלק והחמצן הדרושים לו להמשיך לבעור - כך שהסרת גורמים חיצוניים לא בהכרח עוצרת את התהליך. בנוסף, החום מתא בודד יכול "לקפוץ" לתאים שכנים (תופעה שנקראת Thermal Propagation), והסוללה עלולה להתלקח מחדש שעות ואף ימים לאחר שנראה שהאש כובתה, בשל אנרגיה שנשארה "כלואה" בתאים שלא נפגעו. תהליך הבריחה התרמית משחרר גם גזים רעילים ודליקים, שעלולים לגרום להתפוצצות אם מצטברים במרחב סגור ואז נחשפים לחמצן (למשל בפתיחת דלת).
המשמעות המעשית: מטפים ואמצעי כיבוי סטנדרטיים (מים, אבקה, פחמן דו-חמצני) בדרך כלל אינם עוצרים את התגובה הפנימית בתא הסוללה עצמו. לפי גורמים ברשות הכבאות וההצלה שצוטטו בתקשורת, נכון להיום אין "חומר כיבוי" מוכר שניתן להנחות את הציבור להשתמש בו נגד שריפת סוללת ליתיום - הגישה המקובלת היא פינוי וקירור מסיבי במים כדי לעצור התפשטות, ולא כיבוי מוחלט מיידי.
טעינת אופניים וקורקינטים חשמליים - הסיכון הנפוץ ביותר בבניני מגורים
רוב האירועים המדווחים בישראל בשנים האחרונות קשורים דווקא לטעינת אופניים וקורקינטים חשמליים בדירות ובחללים משותפים בבניינים - חלקם הסתיימו, לצערנו, באבדות נפש. אמצעי המניעה המומלצים לבתים משותפים כוללים: אזור טעינה ייעודי הרחק מיציאות ומעברי מילוט, הגבלת מספר יחידות שנטענות בו-זמנית, חיבור ישיר לשקע ולא דרך מפצל או מאריך, המתנה של כחצי שעה לפני טעינה לאחר שימוש (סוללה חמה נוטה יותר לכשל), ואיסור מוחלט על טעינה ללא השגחה או במהלך הלילה. במקרה של סוללה שמתחממת, מעשנת או מנפחת - יש לפנות את השטח, לסגור דלת אם ניתן, ולהתקשר מיד ל-102, ולא לנסות לכבות אותה עצמאית.
רכבים חשמליים בחניונים
עם הגידול במספר הרכבים החשמליים וההיברידיים בישראל, גם חניונים תת-קרקעיים וקומתיים נדרשים להתייחס לסיכון. מערכות מתזים (ספרינקלרים) נותרות קו ההגנה המרכזי המקובל, אך שריפת רכב חשמלי דורשת בדרך כלל כמות מים גדולה משמעותית ולפרק זמן ארוך יותר משריפת רכב קונבנציונלי - ולכן תכנון מערכת המתזים, ספיקת המים והתחזוקה שלה חשובים במיוחד בחניונים עם תשתית טעינה. פינוי עשן וחום מתאים, הפרדה בין אזורי חניה, וזיהוי מוקדם (חיישני חום/עשן בקרבת עמדות טעינה) מסייעים לצמצם נזק ולתת התראה מוקדמת מספיק לפני שמתפתחת בריחה תרמית מלאה.
מערכות אגירת אנרגיה (BESS) במבנים
מערכות אגירת אנרגיה מבוססות סוללות ליתיום, המותקנות במבנים למטרות גיבוי או ייעול צריכת חשמל, מצריכות תכנון ייעודי: הפרדה פיזית בין יחידות סוללה, מיקום בחדר או מארז בעל דירוג אש מתאים, גילוי גז/עשן ומערכת אוורור לפליטת גזים, ולעיתים גם פתרונות בידוד תרמי. תקנים בינלאומיים כמו NFPA 855 האמריקאי מתייחסים לנושאים אלו לעומק (מרחקי הפרדה, נפח יחידה מרבי, הגנה מפני דפלגרציה) - חשוב להדגיש שמדובר בתקן ייחוס בינלאומי, ולא באימות שהוא מהווה דרישת חוק מחייבת בישראל; לכל מיזם BESS מומלץ ליווי של יועץ בטיחות אש שיבחן את הדרישות הרלוונטיות בפועל מול הרשויות המקומיות.
אחסון סוללות ליתיום במחסנים ובעסקים
עסקים המאחסנים כמויות של סוללות ליתיום (חנויות, מחסני ציוד, יבואנים) צריכים להפריד את הסוללות משאר המלאי הדליק, לשמור על מרווחי אוורור בין יחידות אחסון, ולבודד מיידית כל סוללה פגומה או שהוחזרה באריזה עמידת אש נפרדת. ניטור טמפרטורה סביבתי באזורי אחסון וטעינה מהווה שכבת התרעה מוקדמת זולה ויעילה, שכן עלייה בטמפרטורה או ריח חריג מקדימים לרוב כשל גלוי.
כללי מניעה מעשיים - הרשימה שכל מנהל מבנה ועסק צריך להכיר
לא טוענים ללא השגחה או בלילה
ההמלצה החוזרת ביותר בכל המקורות - אף פעם לא להשאיר סוללת ליתיום נטענת ללא השגחה או במהלך שעות השינה.
רק סוללות ומטענים מקוריים
שימוש בסוללות ומטענים לא תואמים או לא מקוריים הוא אחד הגורמים השכיחים לכשל וסיכון.
אזור טעינה ייעודי, הרחק מיציאות
יש להפריד פיזית את אזור הטעינה ממעברי המילוט, מהכניסות ומחומרים דליקים אחרים.
גילוי מוקדם
גלאי עשן, ובמידת האפשר גם חיישני חום או גז בקרבת נקודות הטעינה - כדי לתפוס תקלה מתפתחת לפני שהיא הופכת לבריחה תרמית מלאה.
אין לנסות לכבות עצמאית שריפה מלאה
יש לפנות את השטח, לסגור דלת אם ניתן ולהתקשר ל-102 - לא לגשת עם מטפה רגיל לשריפת סוללה מלאה.
הערה לגבי תקנים ורגולציה
ת"י 61960 חלק 3 (מכון התקנים הישראלי) עוסק בדרישות בטיחות לתא ולסוללת הליתיום עצמה - לא בדרישות למערכות כיבוי, חדרי טעינה או תכנון מבנים. נכון למועד כתיבת מאמר זה לא אותר תקן ישראלי ייעודי המסדיר במפורש דרישות כיבוי/הפרדה למערכות אגירת אנרגיה, חדרי טעינה לאופניים חשמליים או חניוני רכב חשמלי - הפרקטיקות המומלצות במאמר זה מבוססות על תקנים בינלאומיים (כגון NFPA 855) ועל הנחיות שפורסמו בכלי תקשורת מפי גורמים ברשות הכבאות וההצלה. לכל פרויקט ספציפי מומלץ לבדוק מול הרשויות המקומיות ומול יועץ בטיחות אש את הדרישות המחייבות בפועל.
מקורות: דיווחים בתקשורת (כלכליסט, זמן ישראל, ישראל דיפנס), חומרי NFPA, ותקן ת"י 61960-3 של מכון התקנים הישראלי.
שאלות נפוצות
האם אפשר לכבות שריפת סוללת ליתיום במטפה רגיל?
ברוב המקרים לא. מטפה אבקה, קצף או פחמן דו-חמצני אינם מסוגלים לעצור את התגובה הפנימית בתא הסוללה. הגישה המומלצת היא לפנות את השטח ולהתקשר ל-102; אם מדובר בכלי קטן (כמו אופניים חשמליים) שניתן להעביר בבטחה, שיטה מקובלת היא הטבעה במים בכמות גדולה, אך גם זו לא תמיד עוצרת את התהליך לגמרי.
מה עושים אם סוללת ליתיום מתחילה להתחמם, לעשן או להתנפח?
מרחיקים אנשים מהאזור, מפנים את הסוללה למקום פתוח ולא דליק אם ניתן לעשות זאת בבטחה (למשל החוצה, הרחק מרכב או מבנה), ומתקשרים ל-102. אין לגעת בסוללה שהתנפחה ואין להמשיך לטעון אותה.
אם אתם מנהלים מבנה, חניון או עסק עם תשתית טעינה או אחסון סוללות ליתיום, מומלץ להיוועץ עם יועץ בטיחות אש שיבחן את הצרכים הספציפיים שלכם, וכן לוודא שמערכות גילוי האש והעשן באתר מכסות את אזורי הטעינה. צרו קשר לייעוץ מותאם.