מאמרים
מערכת כיבוי אש - מתזים (ספרינקלרים)
מערכות ספרינקלרים הן בין הכלים השימושיים ביותר בארסנל כיבוי האש שלך.

הוכח כי המערכות הכיבוי של ימינו מצמצמות את מקרי המוות ואובדן הרכוש ביותר מ -65% אחוזים.
מסיבה זו, מתזי כיבוי אש הם ללא ספק משהו שאתה רוצה בנכס המסחרי שלך!
אבל איך מתזים עובדים ?
שלב 1: מתזי המים מזהים חום
בניגוד לאמונה הרווחת, המתזים (ספרינקלרים) אינם מופעלים על ידי עשן.
הטעות בחשיבה נובעת מכיוון שהחום מועבר כלפי מעלה עם עשן הוא מהאש.
אם עשן היה הטריגר שמפעיל את המערכת, למשל העשן מהטוסטר במטבח המשרדי יכולה להספיק בכדי לפתוח את מערכת הספרינקלרים במטבח.
מתזי המים עובדים כאשר גל חום גבוה מגיע למערכת המתזים (ראש המתז).
כאשר שריפה מתלקחת, האוויר ישירות מעליה מתחמם במהירות. האוויר החם עולה ומתפשט לאורך התקרה.
כאשר האוויר חם מגיע לראש המתז, הוא מעורר תגובת שרשרת.
ברוב ראשי המתזים יש אמפולה מזכוכית מלאה בנוזל על בסיס גליצרין.
כל צבע מסמן טמפרטורה - מרבית המתזים המותקנים במשרדים למשל, בצבע אדום זאת אומרת שהאמפולה תתנפץ בטמפרטורה של 68 מעלות.

נוזל זה מתרחב כאשר הוא בא במגע עם אוויר המחומם בין 57 ל 182 מעלות. כאשר הנוזל מתרחב, הוא מנפץ את האמפולה ואטם ראש.

שלב 2: זרימת מים דרך הספרינקלר - כיבוי האש
כל ראש מתזים מחובר לצינור שמתחבר למקור מים אמין מחוץ לבניין.
כאשר החום מפעיל ראש מתזים, נפתח שסתום המאפשר לזרם המים לזרום בלחץ אל ראש המתז.

חשוב שיהיה לחץ מים במערכת ספרינקלרים. זה מאפשר לרסס מים לצאת החוצה בקשת כדי לכבות את האש בצורה יסודית יותר ולמנוע ממנה להתלקח מחדש.
סרטון המתאר את פעולת המתז (ספרינקלר) בזמן בפעולה
מתזי המים (ספרינקלרים) ממזערים נזקים
בסרטי קולנוע אנו רואים איך מערכת המתזים (ספרינקלרים) פועלות בצורה מטעה, מה שמוביל אנשים רבים להאמין שכל הספרינקלרים במערכת קשורים זה לזה וכאשר אחד מופעל על ידי חום, כולם פועלים יחדיו.
אם זה היה המקרה, כיבוי שריפה פשוטה היה נגמרת בנזקי מים רבים, ולא כך מתזים עובדים.
למרבה המזל, ראשי ספרינקלרים מתפקדים באופן אינדיבידואלי (יחידני).
לרוב, ניתן לכבות את השריפות לחלוטין לאחר הפעלת מתז אחד או שניים בלבד.
דבר זה מאפשר להגביל נזקי מים לאזור הקטן, בו התחילה האש.
בנוסף, מכיוון שממתזי כיבוי אש מכבים שריפות עם פחות מפי 6 מים מאשר צינור כיבוי אש

הפעולה המהירה של המתזים מזיקה פחות מנזק שיהיה נגרם מביקור מכבי האש.
בארץ קיימים מספר חברות כיבוי אש פרטיות, חשוב לבדוק האם הן חברות בתו תקן.
רק חברה בתו תקן יכולה לתת שירות ל - מערכת ספרינקלרים !
חברת א.ש. הנדסה - חברה בתו תקן ומתחמה במערכות כיבוי אש !
צור קשר עם אחד מיועצי הכיבוי שלנו ונשמח לתת לך את מירב המידע בנושא !
מילים נרדפות לספרינקלר (באנגלית)
מתז = ממטרה = ספרינקלר
מתזים = ממטרות = ספרינקלרים
לינק לסרטון איך המתז עובד :
חייגן לרכזת גילוי אש
מהו החייגן ?
בארוע אזעקה ותקלה (על פי תכנות) :
החייגן מחייג למספרי טלפון שהוגדרו מראש (לדוגמא : כיבוי אש, בעל הנכס, מוקד בטחון וכו'...) ומשדר הודעה קולית שהוקלטה מראש.
החייגן הוא ציוד הכרחי ונידרש על פי התקן במערכות גילוי אש, פריצה וכו'...
החייגן נותן אינדיקצייה לרכזת גילוי אש על תקלה (כגון נתק בקו הטלפון).
קיימים מספר חייגנים:
- * חייגן קווי למערכות גילוי אש TDM-500i
- * חייגן קווי למערכות אזעקה ובקרה TDM-500i/12
- * חייגן סלולרי למערכות גילוי אש TDM-500ic
חברתנו מתחמה במערכות גילוי אש ועשן !
צור קשר עם אחד מיועצי הכיבוי שלנו ונשמח לתת לך את מירב המידע בנושא !
חייגן מידע טכני :
מידות :
רוחב 167 מ"מ גובה 125 מ"מ עומק 33 מ"מ
משקל :
600 גרם
טמפרטורת עבודה :
(10-) עד (60+)
לחות יחסית :
(10%) עד (93%)
מתח עבודה :
24Vdc עבור TDM-500i ו TDM-500ic
12Vdc עבור TDM-500i/12
צריכת זרם :
20mA עבור TDM-500i
70mA עבור TDM-500ic
לאיזה סוגי מערכות מתאים החייגן ?
החייגן הקווי מתאים לכל סוגי הרכזות, כתובתיות ואזוריות.
החייגן עומד בדרישות הוראות מכ"ר 550, מתאים למתקנים בדרגת סיכון 1 או 2.
בחייגן ישנם מספר רב של תכונות המאפשרות תכנות מספרי טלפון והקלטת הודעות על גבי המעגל ללא כלים נוספים.
הגדרת החייגן, הקלטה ובדיקות ניתנים לביצוע באמצעות תוכנה DIALER SETUP.
הכנסת ועריכת נתונים בצורה קלה ומהירה
מצב בדיקה המאפשר חיוג או שמיעת ההודעה המוקלטת בטלפון של הטכנאי מבלי להטריד את המנוי הרגיל, מכבי אש, בעל הנכס או מכבי אש
הגדרת מספרי טלפון בחייגן
בקובץ המצורף תוכל ללמוד איך לשנות להוסיף ולהחסיר מספר טלפון בחייגן
איך לתכנת חייגן ?
חברתנו מתחמה במערכות גילוי אש ועשן !
צור קשר עם אחד מיועצי הכיבוי שלנו ונשמח לתת לך את מירב המידע בנושא !
איזה רכזת גילוי אש מתאימה לעסק שלך :
ישנם שני סוגים של מערכות: מערכות אזוריות ומערכות כתובתיות.

רכזת גילוי אש (מערכת) אזורית :
מערכת אזורית מתריעה על תקלה ברמת האזור כך שלא ניתן לדעת איזה גלאי ספציפי זיהה את השריפה. הפתרון טוב למקומות שבהם אין דרישות מורכבות לתרחישים וליכולת זיהוי טובה של מקור השריפה על פי האזור.
למערכות אזוריות יש דרישות מהתקן 1220-3 כמו:
1. ניתן לחבר עד - 25 גלאים לאזור אחד.
2. אסור להגדיר אזור עבור יותר מקומה אחת, כל האזור צריך להיות באותה קומה למעט חדרי מדרגות או פירים.
3. שטח הרצפה של האזור לא יהיה יותר מ-2000 מ"ר. כלומר אם יש לי שטח של 3000 מ"ר והכל בקומה אחת אני אהיה מחויב בלפחות 2 אזורים.
הרכזות האזוריות כדוגמאת TSA200 או TSA240 אשר לכל אחת מהן ישנו מוצא כיבוי אחד וההבדל ביניהן הוא ל200 יש עד 2 אזורים ול-240 יש עד 4 אזורים.
ישנו עוד סוג רכזות אזוריות TSA1000 אשר מיועדות למתקנים גדולים יותר וניתן לבצע בהם מספרי כיבויים. הספק שלהם מספק 1.5 אמפר. דבר זה מאפשר לחבר 2 מכלי כיבוי סולונואיד מכיוון שכל אחד מהם צורך כחצי אמפר ובכך נותר עוד חצי אמפר למערכות השונות. כמו כן, במכלי כיבוי ע"י נקירת דיסק Impulse הצריכה מהרכזת היא 0 אמפר מכיוון שכל האנרגיה מגיעה מן הקבלים שע"ג הכרטיס ולכן ניתן לחבר כמות גדולה הרבה יותר של מכלי כיבוי.
רכזות ה-TSA1000 יכולה לכלול עד 16 אזורים.

רכזת גילוי אש (מערכת) כתובתית אנלוגית :
לעומת הרכזות האזוריות ישנו סוג נוסף של מערכות, אלה המערכות הכתוביות, האנלוגיות.
המערכות הכתובתיות נותנות התראה ברמת הגלאי הבודד אשר לכל גלאי יש כתובת משלו.
המערכות הכתובתיות נותנות מענה למתקנים מורכבים ולמתקנים אשר עפ"י התקן שייכים לרמת סיכון 2- המחייבת מערכת כתובתית. לדוגמא: גני ילדים, רבי קומות, בתי אבות וכו'.
סדרת המערכות הישנה הייתה סדרת ה- 3000, והסדרה החדשה שהחליפה אותה היא סדרת ה- 7000.
בסדרת ה-7000 נוספו הרבה מאוד פיצ'רים עפ"י דרישות שעלו מן השטח. יתרון גדול שיש אצלנו בזכות מחלקת הפיתוח ומחלקת הייצור שיכולים כל הזמן לפתח את המערכות בהתאם לדרישות מהשטח.
מערכת ה7000-ADR היא מערכת חכמה הנותנת מענה לדרישות העדכניות של הבניין המודרני.
גילוי אש וכיבוי אוטומטי, ניהול עשן מובנה, כריזת חירום כתובתית, שליטה ובקרה ואינטגרציה עם מערכות המבנה. כל אלו דברים המובנים במערכת ובכך חוסכים המון סרבול של מערכות נוספות והמון כסף.
רכזת גילוי אש מסדרת 7000
סדרת ה-7000 מורכבת משלוש רכזות:
7GUARD- רכזת זו מיועדת למתקנים קטנים ומכילה עד 60 כתובות. ניתן לחבר שלושה פנלי משנה לכל רכזת
7000SAVER- רכזת זו מיועדת למתקנים בינוניים ומכילה עד 254 כתובות. ישנן שתי תצורות: או עם לולאה אחת של עד 127 כתובות או עם שתי לולאות המכילה עד 254 כתובות וניתן לחבר שלושה פנלי משנה לכל רכזת.
7000ADR- רכזת זו מיועדת למתקנים גדולים ומכילה עד 1016 כתובות. ישנן שמונה תצורות, מלולאה אחת ועד שמונה לולאות, כאשר כל לולאה מכילה עד 127 כתובות. ניתן לחבר את הרכזות ברשת מבצעית סגורה של עד 32 רכזות כך שניתן לקבל עד 32,512 התקנים. ניתן לחבר עד 16 פנלי משנה לכל רכזת.
חברתנו מתחמה במערכות כיבוי אש !
צור קשר עם אחד מיועצי הכיבוי שלנו ונשמח לתת לך את מירב המידע בנושא !
הנחיות שימושיות - תקן 1220
תקן ישראלי 1220 קובע את דרישות המינימום בהתקנת מערכת גילוי אש ועשן.
יש למקם גלאי עשן פוטואלקטרי במרחק של 1.5 מ' מפתח מיזוג אויר, אם הדבר לא מתאפשר יש לשמור על מרווח מינימלי של 11 ס"מ מהקיר.
מערכת יניקה היא חובה בלוחות חשמל של KV 1-6 ,חדרים נקיים וחדרי קירור (טמפ' מתחת ל- 8֯֯- מעלות, בתוך מבנה גדול יותר מ-40 מ"ר ומחוץ למבנה 500 מ"ר)
הרכזת תמוקם בכניסת המבנה כאשר גובה רום הרכזת יהיה לכל היותר 2 מטר. במידה וישנם כניסות נוספות או שמעוניינים למקם את הרכזת במיקום אחר, מסיבות שונות, יש למקם פנל משנה בכניסות השונות אל המבנה.
חשוב לציין שגלאי פוטואלקטרי אפקטיבי ומותר להתקנה בתקרה עד גובה של 10 מטר. מעל לגובה זה יש לבחור סוג גלאי אחר. המרחקים בין הגלאים הפוטואלקטריים משתנים בהתאם לרמת סיכון המתקן ולגובה התקרה.
בתקרה ישרה (כלומר שישנו שיפוע הקטן מ-7 מעלות) במסדרון יש להתקין את הגלאים עד 9 מטר אחד מהשני ועד 5.4 מטר בין הגלאי לקיר. ובתוך אזור שהוא לא מסדרון, המרחקים אפילו גדלים לעד 12 מטר בין גלאי למשנהו ומרחק של עד 6 מטר בין הגלאי לקיר.
המרחק הקובע הוא למעשה חישוב כאשר המרחקים שעכשיו ציינו אילו המרחקים שאותם אסור לעבור בכל מקרה, הנוסחא היא: √1.27*√Am =D
Am- שטח ניטור הגלאי עפ"י טבלה 1 בסעיף 8.3 בתקן 1220-3. יש לבחור את שטח הניטור המתאים עפ"י גובה ההתקנה ורמת הסיכון של המתקן.
D- מרחק מקסימלי בין גלאים סמוכים.
D/2- מרחק מקסימלי בין הגלאי לקיר.
אם אין במסדרון כניסות או יציאות לחדרים מותר להתייחס למרחקי הגלאים כאל אזור שהוא לא מסדרון.
כעת נדבר מעט על תקרות משופעות, במידה והתקרה משופעת (יותר מ-7 מעלות), הגלאי הגבוה ביותר שימוקם בתקרה יהיה במרחק של עד 1 מטר משיא הגובה ושאר הגלאים ימוקמו עפ"י אותו כלל של מרחקים כמו שציינו קודם, בתקרה הישרה.
במידה וישנה תקרה דו- שיפועית ולפחות אחד מהשיפועים הוא מעל ל-7 מעלות יש לפתוח את תקן 1220-3 ועפ"י הסכמה שבסעיף 8.5.2 יש לבחור את הסיטואציה שלנו ויקבע עבורנו מיקום הגלאים.
עבור מציאת הסיטואציה שלנו בתרשים יש לבצע מעט חישובים:
1B- אורך צלע הבסיס הקצרה.
2B- אורך צלע הבסיס הארוכה.
1h- גובה התקרה המשופעת עבור הבסיס הקצר.
2h- גובה התקרה המשופעת עבור הבסיס הארוך.
Am- שטח ניטור הגלאי כפי שראינו במקרה של תקרה ישרה.
Z- 0.75*√Am =Z
1N- h1/B1))*100 =1N
2N- h2/B2))*100 =2N
נתייחס כעת למצבים שבהם יש מחיצות/ קורות.
מחיצה- זאת הפרדה אשר בסיסה הוא ברצפה והיא עולה כלפי מעלה.
h- הפרש הגבהים בין גובה התקרה לשיא הגובה של המחיצה.
H- גובה החלל מהרצפה ועד התקרה.
יש להתחשב במחיצה ולהתייחס לכל אזור כנפרד לחלוטין רק כאשר h/H))*100 >15%
קורה- זאת הפרדה אשר בסיסה הוא בתקרה והיא יורדת כלפי מטה.
h- הפרש הגבהים בין גובה התקרה לגובה הנמוך ביותר של הקורה.
H- גובה החלל מהרצפה ועד התקרה.
D- מרחק בין קורות סמוכות.
יש להתחשב בקורה רק כאשר h/H))*100 <10%.
לאחר שבדקנו את תנאי זה יש לבדוק האם: D/H))*100 <40% במידה ותנאי זה מתקיים יש להתחשב בכל חלל כאזור נפרד שבו יותקן גלאי.
ואם התנאי הנ"ל לא מתקיים, צריך למקם את המרחקים בין הגלאים לאורך הקורות השונות במרחק שלא יעלה על אותו המרחק שבין גלאי לקיר כפי שראינו במקרה של תקרה ישרה.
באתר טלפייר ישנו סימולטור המחשב את כמות ומרחקי גלאי העשן הפוטואלקטריים אשר יש להתקין בחדר למתקין מורשה בלבד! .
חברתנו מתחמה במערכות גילוי אש ועשן !
צור קשר עם אחד מיועצי הכיבוי שלנו ונשמח לתת לך את מירב המידע בנושא !
מה הם סוגי הגלאים השונים ומה אופן פעולתם?
גלאים פוטואלקטריים:
פועלים ע"י עקרון נפיצת קרן האור אשר מופקת בפולסים מהמשדר ונקלטת במקלט בעת נוכחות חלקיקי עשן בתא הגלאי.
גלאי חום:
גלאי חום פועלים בשני אופנים : גילוי חום בערך קבוע Fix Temp.
גילוי שעור עליית טמפרטורה + טמפרטורה קבועה.Rate Of Rise
הדבר מתאים לחדרים בעלי תחלופת אויר גבוהה אשר עלול להיווצר מצב שישנה שריפה אך עד שנגיע לערך הקבוע של הטמפ' והגלאי יתריע ייקח הרבה מאוד זמן, קצב עליית הטמפ' במקרה זה יכול להתריע מוקדם יותר.
גלאים משולבים:
פוטואלקטריים ביחד עם חום. כאשר הוא מזהה רק עשן או רק חום הוא יהיה פחות רגיש וברגע שיזהה משניהם הוא יהיה מאוד רגיש.
גלאי גז:
ישנם מגוון סוגים של גלאי גז. גלאי הגז עובדים בטכנולוגיה של mA 4-20 ,המשמעות היא שגלאי הגז מרגיש את כמות הגז באופן רציף ובהתאם לזה משתנה התנגדות הלולאה, ההתנגדות יוצרת זרם שנע בטווחים mA 4-20 וזרם זה מייצג את כמות הגז שהגלאי הרגיש.
כל גלאי גז יותקן במיקום שבו חשוב לגלות את ערך הגז שבאוויר.
לדוגמא, גלאי גז פחמן חד חמצני יותקן בחניונים שבהם אין אוורור מאולץ (גז זה נפלט מהרכבים). הגז רעיל ומצטבר בגוף האדם ללא יכולת לנקות אותו, גם כאשר נגמרה החשיפה לגז.
גלאי להבה:
גלאי זה רגיש לספקטרום הפליטה של הלהבה. פליטה של IR ושל UV.
אלה גלאים המיועדים לזהות את השריפה עוד בתחילתה- מיועד להתקנה במקומות נפיצים כמו תחנת דלק, שדות נפט, טנקים וכו'
גלאי קרן:
גלאים אלה עובדים בעקרון הסתרת קרן לייזר .
ישנו משדר קרן וישנו מקלט הנמצא בקצה השני אשר ברגע שהקולט אינו מקבל את הקרן בעוצמה שהוא כויל אליה, סימן שהקרן נחסמה ע"י העשן. אם הקרן נחסמה לחלוטין או לא בעוצמה שהגלאי כויל אליה סימן שמדובר באובייקט אחר ולא בעשן.
על מנת לייעל עלויות, מה שטלפייר מוכרת, אלה גלאי קרן שהמשדר והמקלט הם יחידה אחת וע"י פריזמה הממוקמת בקצה השני של החדר הקרן חוזרת אל המקלט.
גלאי הקרן מוגבל עד 100 מ' ובעזרתו ניתן להחליף קו ישר של גלאים. הדבר חוסך עלויות וזמן התקנה. בנוסף, מעל גובה של 10 מטר אסור להתקין גלאי פוטואלקטרי רגיל ניתן להשתמש בגלאי קרן.
חשוב לוודא בהתקנת גלאי הקרן כי מדובר על מקום שבו לא צפויים להופיע כל מיני גורמים העלולים להסתיר את הקרן ולגרום לאזעקת שווא.
FIRERAY קיים בשני דגמים למרחקים של 50 מ' ועד 100 מ'.
FIREBEAM מגיע בטווחי מרחקים שונים של עד 100 מ'. הוא בעל מנוע סרבו מתכוונן- המשמעות היא שבמבנים יש תזוזות והגלאי קרן הזה יודע לתקן את הסטיות לבד ללא צורך באחזקה שתעשה כיול כל כמה זמן.
גלאי יניקה:
הקופסא מתחברת לצינור אשר מטייל בתקרת החדר ובצינור יש פתחי דגימה הדוגמים את האויר של החדר.
כל התוואי של הצנרת, הפתחים, הגדלים והמיקומים השונים מתבצעים ע"י מהנדס בחברה שהוכשר לבצע חישובים אלה בתוכנת המחשב.
גלאי היניקה מיועדים לחדרים נקיים ולחדרים עם תחלופת אויר גבוהה.
מצלמת IR/ OSID UV:
עובד על אותו עקרון כמו הגלאי קרן, ההבדל הוא שפה מדובר על UV ו-IR.
ישנו דלתא שנוצר בין IR ל-UV כאשר הוא עובר דרך עשן. דרך זו לגילוי היא מאוד יעילה ומונעת התרעות שווא.
ניתן לחבר עד 7 משדרים על כל קולט כך שמהתקן אחד למעשה מקבלים כיסוי שטח נפחי מאוד רחב.
מיועד להתקנה באותם מקומות כמו גלאי קרן אך כאשר באותם מקומות יש סיכוי טוב לגורמים מפריעים העלולים לגרום לאזעקות שווא וכמו כן במקומות גדולים אשר ניתן לכסות שטח נפחי רחב ע"י מספר מצלמות בודדות.
סיבים אופטיים למנהרות:
יתרונות הסיב האופטי הם היכולת לאתר את המיקום המדויק של אירוע השריפה גם בקווים ארוכים מאוד, אין הגבלה להתקנה במקומות סגורים, אין התראות שווא.
אופן הפעולה הוא ע"י קרן האור העוברת בסיב האופטי כך שבאזור מסוים בסיב שהטמפרטורה בו עלתה ההתנגדות תשתנה ובכך מהירות החזרת קרן האור תהיה שונה וע"י כך נדע את מיקום השריפה.
מקומות אידיאליים להתקנה הם מקומות ארוכים מאוד ואשר עניין אמינות המערכת הוא קריטית
חברתנו מתחמה במערכות כיבוי אש !
צור קשר עם אחד מיועצי הכיבוי שלנו ונשמח לתת לך את מירב המידע בנושא !
מאגר מים לכיבוי אש הוא הלב של כל מערכת ספרינקלרים. הוא מבטיח שכשהמערכת תופעל — יהיו מים בלחץ ובכמות הנדרשת, גם אם אספקת המים העירונית נפגעה. בניית מאגר אינה פרויקט אינסטלציה אלא תהליך הנדסי מלא, שמתחיל בחישוב ומסתיים במסירה מתועדת מול הרשויות. להלן השלבים, לפי הסדר.
שמונת שלבי הבנייה
אפיון וחישוב נפח
הכל מתחיל בשאלה כמה מים נדרשים. הנפח נגזר מסיווג הסיכון של המבנה, משטח ההגנה ומהחישוב ההידראולי של מערכת המתזים — כמה מים המערכת צורכת בדקה, וכמה זמן היא נדרשת לפעול. בשלב הזה נקבע גם האם המאגר יספיק לבדו או שנדרש שילוב עם חיבור עירוני.
סקר אתר ובחירת סוג המאגר
בודקים את השטח הזמין, תנאי הקרקע, גובה המבנה ונגישות לציוד. הנתונים האלה קובעים את סוג המאגר — מאגר מפח מודולרי עם ליינר פנימי, מאגר פלדה מרותך, או פתרון תת-קרקעי. במקומות שבהם אין גישה למאגר בנוי, למשל מתחת לגגות קיימים, מאגר מודולרי הוא לרוב הפתרון היחיד.
תכנון הנדסי ואישורים
מהנדס מכין את תוכנית המאגר, חישובי הקונסטרוקציה והחיבור למערכת הכיבוי. התוכניות מוגשות לאישור הגורמים הרלוונטיים — רשות הכבאות, מכון התקנים ומהנדס הקונסטרוקציה. השלב הזה קובע את לוח הזמנים של כל הפרויקט, ולכן כדאי להתחיל בו מוקדם.
הזמנה וייצור
לאחר אישור התוכניות מוזמן המאגר מהמפעל. זמן הייצור והאספקה של מאגר מיובא נע בדרך כלל בין שלושה לארבעה חודשים. זהו הפרק הארוך ביותר בפרויקט, והוא מתנהל במקביל להכנת התשתית באתר.
הכנת התשתית באתר
בזמן שהמאגר מיוצר, מכינים באתר את היסוד שעליו הוא יעמוד — משטח בטון או מצע מהודק, לפי חישוב הקונסטרוקציה ומשקל המאגר במילוי מלא. במקביל מונחת הצנרת שתחבר את המאגר לחדר המשאבות.
הקמה באתר
הרכבת המאגר עצמו היא השלב הקצר ביותר — כשבוע ימים לצוות מיומן. מרכיבים את דפנות הפלדה, מתקינים את הליינר הפנימי שמפריד בין המים לפלדה, ומחברים את האביזרים: כניסות ויציאות, סולם עלייה ומעקה בטיחות בגג.
מילוי, חיטוי ודיגום
המאגר ממולא, עובר שטיפה וחיטוי, ונשלחת דגימת מים לבדיקת מעבדה. השלב הזה חובה במיוחד כשהמאגר משמש גם למי שתייה, אך הוא נדרש גם במאגר ייעודי לכיבוי — כדי למנוע שקיעת משקעים וביו-פילם שיפגעו בזרימה בהמשך.
בדיקות, מסירה ותיעוד
מבצעים בדיקת אטימות, בדיקת מפלסים ובדיקת הפעלה משולבת מול חדר המשאבות. בסיום נמסר ללקוח תיק מתקן מלא הכולל את התוכניות, אישורי הבדיקה ואישורי הגורמים המוסמכים — המסמכים שיידרשו בכל בדיקה תקופתית מכאן והלאה.
מה קובע את גודל המאגר
אין תשובה אחת. הנפח נגזר מהחישוב ההידראולי, אך בפועל רוב המאגרים שאנחנו מקימים נמצאים בטווח מסוים:
| טווח נפחים אפשרי | 10,000 ליטר עד 4,000,000 ליטר (10 קוב עד 4,000 קוב) |
|---|---|
| הנפח הנפוץ בפועל | 200 עד 400 קוב |
| זמן ייצור ואספקה | שלושה עד ארבעה חודשים |
| זמן הקמה באתר | כשבוע ימים |
| תקנים | תקן FM ותקן NFPA 22 |
סוגי מאגרים
מאגר מודולרי עם ליינר פנימי
בנוי מפח פלדה מצופה בגלוון עמוק. המים אינם באים במגע ישיר עם הפלדה — הם מאוחסנים בתוך ליינר, שק פנימי שמפריד ביניהם. ההפרדה הזו היא שמאריכה את חיי המאגר משמעותית. המאגר מגיע כערכה ומורכב באתר, ולכן ניתן להקים אותו גם בשטחים שבהם אי אפשר להכניס מאגר בנוי.
מאגר פלדה מרותך
בנוי מפלדה בעובי 3 עד 6 מ"מ, ובמאגרים גדולים עד 10 מ"מ, בהתאם לגודל. כולל צביעה פנימית באפוקסי, צביעה חיצונית, סולם עלייה ומעקה בטיחות בגג. מותאם אישית בגודל, בגוון ובאופי השימוש.
מאגר משותף למספר מבנים
באזורי תעשייה ומסחר ניתן להקים מאגר מים מרכזי המשרת כמה מבנים. לפי הקריטריונים המופיעים בהוראת מכ"ר 529, מאגר כזה נדרש לעמוד בשלושה תנאים:
- נפח מינימלי של 400 מ"ק, בבנייה בהתאם לתקן NFPA 22
- לפחות שתי משאבות כיבוי, בתכנון לפי תקן NFPA 20
- תכנון וביצוע של המאגר ושל המשאבות מחויבים באישור מעבדה מוכרת
המקור: הוראת מכ"ר 529. להרחבה — הוראות מכ"ר, הוראות נציב כבאות והצלה.
אחרי ההקמה — תחזוקה
מאגר מים אינו מתקן שמקימים ושוכחים. הוא דורש בדיקה תקופתית של מצב הפלדה והליינר, ניקוי וחיטוי, בדיקת אטימות ובדיקת מפלסים. ליינר פנימי הוא רכיב מתכלה וניתן להחלפה — החלפתו בזמן חוסכת שיקום יקר של המאגר כולו. אנחנו מספקים גם שירותי שיקום, תיקון ושדרוג למאגרי מים קיימים, לרבות החלפת ליינר.
למה זה חשוב
מאגר שתוכנן בנפח קטן מדי, או שלא תוחזק כראוי, מתגלה בדיוק ברגע שבו אי אפשר לתקן אותו. תכנון נכון בתחילת הדרך ותחזוקה סדירה לאורך השנים הם ההבדל בין מערכת שפועלת לבין מערכת שקיימת על הנייר.
